כל מה שרציתם לדעת על חיפוש עבודה בהייטק

הקשר בין רשתות חברתיות לתעסוקה

רשתות חברתיות משרתות ותופסות את מקומן בקרב האמצעים השונים בהן משתמשות חברות, חברות השמה ומועמדים כדי לבנות את המוניטין שלהם

החיים בהיי טק אינם קלים, לא למעסיקים ולא למועסקים. אדם מחליף מקום עבודה אחת לכמה חודשים או שנים, והמעסיקים נמצאים במירוץ מתמיד אחר מועמדים מתאימים. פעם כדי למצוא עבודה פתחו עיתון וחיפשו בין מודעות הדרושים. לוחות הדרושים באינטרנט וחברות ההשמה סיפקו קפיצת מדרגה שבה המועמד יכול היה להחשף למגוון משרות ואילו הנגישות למועמדים גדלה בצורה ניכרת. היום גם המעסיקים וגם המועסקים פונים לרשתות החברתיות כמקור נוסף שהולך ותופס תאוצה כמקור מוביל למציאת מקומות עבודה ומועמדים מבטיחים.

על פרטיות, זכרון ואפשרויות הסינון

מחקר שנערך במספר אוניברסיטאות בארה"ב גילה כי הרשתות החברתיות יכולות לשמש אומדן מהימן להערכת הפוטנציאל התעסוקתי של מועמד כזה או אחר. במחקר, החוקרים התבקשו לדרג את התרשמותם מפרופילים שונים של אנשים על סמך הדברים אותם הם פירסמו בפייסבוק: קישורים, עדכוני סטאטוס, לייקים, תגובות ותמונות אותן העלו לאתר. בהשוואה מול המעסיקים בפועל התגלה מתאם גבוה בין הערכות הפרופילים להערכות המעסיקים. את הכתבה המלאה על המחקר ומסקנותיו ניתן לקרוא באתר feeder.

תוצאות המחקר הזה אינן מחדשות דבר עבור מעסיקים רבים אשר טורחים לברר ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל (חיפוש בגוגל, למשל) פרטים אודות המועמדים אותם הם מתעתדים לשכור. לעובדה זו יכולות להיות תוצאות חיוביות או שליליות, ולא תמיד ניתן לדעת זאת מבעוד מועד. פרסמתם, לדגומה, תמונה ממסיבה בה השתתפתם? יכול להיות שההתרשמות תהיה שאתם חברותיים ונוחים לבריות, דבר שיקל על קבלתכם לעבודה, אולם אם למשל ניסיתם לקבל תעודת הוראה, למשל כמו סטייסי שניידר בארה"ב ב- 2006, כאשר צולמה במסיבה עם כובע ועליו הכיתוב "הפיראט השיכור", ייתכן ותתקלו בבעיה כמו זו שהיא נתקלה בה – היא הואשמה בעידוד צריכת אלכוהול על ידי קטינים. ניסיונות להסיר את התמונה עלו בתוהו.

הזיכרון שאינו נגמר של גוגל זוכר לכם כל דבר אותו עשיתם בחייכם – כל דבר שפרסתם או פורסם אודותיכם. גם עשר שנים לאחר הפרסום עלול המידע להופיע ראשון בחיפוש והמעסיק עלול לקבל את הרושם (ובוודאי את התחושה) שמדובר במידע עדכני. בניגוד לזכרון האנושי אשר בירך אותנו במנגנון שכחה מובנה המאפשר לשכוח דברים מעוטי חשיבות אשר קרו מזמן, האינטרנט ממשיך לאמת אותנו כל יום עם תוצאות כל אותם דברים אשר פורסמו אודותינו.

מחפשי העבודה המודעים לחיפוש אודותיהם צריכים להזהר בהגדרות הפרטיות ובדברים אותם הם מעלים לרשת האינטרנט. כדאי תמיד לחשוב כי גם בעוד עשר שנים, ואפילו אם כל המצב החברתי והמשפחתי השתנה, הזכרון ברשת נשאר לתמיד.

איך לנצל את הרשתות החברתיות למציאת עבודה?

לא רק המעסיקים מבררים אודות המועמדים לעבודה, גם המועמדים יכולים לנצל את המדיה והרשתות החברתיות כדי לבדוק את החברות והמראיינים אצלם הם הולכים להתראיין. בדיקה כזו יכולה לעזור למועמד להגיע מוכן יותר ולגם לגבש את דעתו ביחס לרצון להתגייס ולהצטרף כעובד אותה החברה.

הרשתות החברתיות מהוות מקורות מידע מועילים לחיפוש עבודה, גם הרשתות החברתיות החזקות של החברים הקרובים וגם הרשתות החלשות של מכרים של מכרים שמכירים חבר שהוא אח של. באופן ויראלי כזה ניתן למצוא משרות שאינן נגישות או ידועות, לברר על מעסיקים ולחפש המלצות או לברר על מקומות שהם בדרכם לשכור אנשים.

רשתות חברתיות משרתות ותופסות את מקומן בקרב האמצעים השונים בהן משתמשות חברות, חברות השמה ומועמדים כדי לבנות את המוניטין שלהם, להציג את עצמם באור שבו הם רוצים להיות מוצגים, ליצור קשרים אישיים יותר עם הלקוחות ועם המועמדים הפוטנציאלים. בקרב הרשתות החברתיות המובילות נמצאת פייסבוק, וכמובן לינקדאין שהינה רשת החברתית המובילה בתחום התעסוקה.

מאמרים נוספים

להיות בתנועה. יציבות תעסוקתית לדורותיה – XYZ.

פעם, ולא כל כך מזמן, פסגת הקריירה התכנסה לכדי מילה אחת: קביעות. ועד הפנסיה אם אפשר. במקום מתנות לחגים היו מתנות סמליות ל"חתונת הכסף" של העובד/ת עם הארגון וכשאמרו 'ותק וניסיון' התכוונו ל-30 שנה, לא ל-3. דור או שניים אחר כך השתנו הזמנים ויציבות תעסוקתית ממושכת מדי נחשדה בסטגנציה, בקיפאון מיותר על שמרים ובמחסור חמור בשאפתנות.
קרא עוד »

אוקראיני, ישראלי ואמריקאי נכנסים… למשרד. על האתגרים בניהול עובדים מעבר לים

עידן דיגיטלי, עולם קטן, כפר גלובלי, גלובליזציה, דיגיטציה… you name it. כל כך הרבה ביטויים, פרשנויות ומחקרים על מה שבפועל כבר הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. לפעמים נדמה שאפילו ג'ון לנון לא דמיין את העולם עד כדי כך בלי גבולות.
קרא עוד »
דילוג לתוכן